אחד מהדברים היותר מעצבנים אחרי פרידה קשה ובמיוחד של קשר ארוך כל כך (כזכור 7 שנים)- הוא לגלות שבן הזוג ממנו נפרדת כבר המשיך הלאה בעוד את עוד אוספת את השבירים ומנסה להרים את הראש. ולא רק שהוא המשיך הלאה הוא גם דואג להשוויץ "באהבת חייו" החדשה בכל מקום ובכל הזדמנות.
אז בבהתחלת הפרידה כמובן שמחקתי אותו מהפייסבוק, והוא חסם אותי ואני חסמתי אותו. ובהתחלה הוא עוד היה מתקשר סתם כדי שניפגש כידידים והייתי אומרת שאין טעם, שגם לי זה קשה אבל זה רק יקשה עלינו. והוא היה מספר לי שנכנס לאתרים כגון טינדר. ואני גם התחלתי לצאת עם אחרים. ואפילו יצאתי תקופה של חודשיים עם מישהו חדש שהצליח קצת להשכיח את האקס ואת הפרידה, אבל גם זה בסוף לא התסדר (רייבאונד אף פעם לא מסתדר).
ואז הגיע הרגע ש"חבר" משותף של שנינו מספר לי שיש לאקס חברה חדשה. שהוא פירסם תמונה איתה בפייסבוק (בו יש לנו אינספור חברים משותפים) וכמובן שלא שכח לציין רק לאחר מספר ימי הכירות איתה כמה הוא בר מזל. כמובן שגם אחרי שכבר חסמנו אחד את השני יצר הסקרנות קשה מאוד ומוצאים דרכים אחרות לראות את מה שכל כך אנחנו מנסים שלא.
וגם אחרי שכבר רואים משהו שלא באמת רצינו לראות וזה עושה לנו רע, קשה לדבר על הקשי הזה עם אחרים (במיוחד אם הם חברים משותפים) מרגישים קצת אשמים שבכלל הסתכלנו, ושזה בעיה שלנו.
מעבר לזה שאני שלמה עם ההחלטה שלי להיפרד ממנו ולא מתחרטת עליה אפילו לדקה אחת, זה עדין קשה! אז הקשר שלהם מחזיק כבר שלושה חודשים והם יוצאים לכל חור ומפרסמים כל דבר וכנראה שגם טסו לחו"ל ביחד כבר.
קראתי השבוע כתבה שאומרת שכיום בעידן המורדני, בו יש כל כך הרבה מידע זמין על האקסים באינטרנט, הרבה יותר קשה מבעבר להתגבר על פרידה , מה שמשפיע כמובן על האפשרות להמשיך הלאה. מאוד הזדהתי עם הכתבה הזו.
אין ספק שלאט לאט יצר הסקרנות פוחת, זה הרבה עבודה עצמית והבנה שאתה צריך להתמקד בחיים שלך ולא בעבר.
מאחלת להם הרבה בהצלחה אפילו שבתוך תוכי זה עדין קצת כואב.
יום מקסים לכולם
;){kind=link}